איך לשרוד יום צילום משפחתי ולהישאר חברים

לפני הצילומים

לא צריך לעשות לילדים תדריך צבאי

יום-יומיים לפני הצילומים אפשר לספר להם שאנחנו הולכים להצטלם ולבלות ביחד.

משהו פשוט כמו:

"אנחנו הולכים לפארק, לשחק קצת ולהצטלם."

אין צורך ב:

• אתה חייב להקשיב לצלם.
• את חייבת לחייך.
• אם לא תשתף פעולה לא תקבל...

אנחנו רוצים שהם יגיעו עם תחושה שהולכים ליהנות, לא לעבור מבחן.

שינה ואוכל הם חברים שלנו

ילד רעב ועייף הוא לא בהכרח ילד רע.

הוא פשוט ילד.

ולילד כזה יש בדרך כלל תוכניות אחרות לגמרי ממה שתכננו.

בקיצור: ילד שבע ועירני = התחלה טובה.

ומה ללבוש?

הכלל הראשון:

שיהיה להם נוח.

אם החולצה מגרדת, המכנס לוחץ והנעליים הורגות אותם, יש סיכוי טוב שהם יבלו את הצילומים בהתעסקות בבגדים במקום בכם.

עדיף בגדים שהם יכולים לזוז בהם בחופשיות ושמרגישים בהם טוב.

כמה טיפים קטנים:

• צבעים שמשתלבים אחד עם השני עובדים בדרך כלל מצוין.
• אין צורך שכולם יהיו לבושים בדיוק אותו דבר.
• עדיף להימנע מלוגואים גדולים והדפסים מאוד עמוסים.
• בגדים עם פסים או משבצות יכולים לגרום לתמונות להיראות מרצדות.
• שכבות יכולות להיות מעולות, במיוחד כשמזג האוויר משתנה.
• לילדים קטנים מומלץ להביא סט בגדים נוסף. כי ילדים, כידוע, מזהים בגדים נקיים כחומר גלם מצוין לאסון.

לפי גיל

בחרו את הגיל, וההנחיות שלו ייפתחו.

ומה לגבי חטיפים?

כן.

בהחלט.

תביאו חטיף חירום.

רצוי משהו קטן, מוכר ולא מלכלך.

קרקרים, חטיף פשוט, משהו שהילד אוהב.

פחות מומלץ רגע לפני צילום: שוקולד, גלידה, במבה או כל דבר אחר שמסוגל לצבוע ילד בצבע שלא תכננו.

וגם מים.

תמיד מים.

צעצועים?

אפשר להביא משהו קטן ומוכר אם הוא עוזר לילד להרגיש בנוח.

אבל לא צריך להביא את כל הסלון.

אם יש צעצוע שהילד מאוד קשור אליו, לפעמים נשתמש בו לכמה תמונות, ולפעמים פשוט נשמור אותו בצד.

ומה אתם, ההורים, צריכים לעשות?

בעיקר?

להיות איתם.

אל תעמדו לידם ותנסו לנהל את הצילומים:

• תחייך.
• תסתכל למצלמה.
• אל תרוץ.
• שים ידיים למטה.
• לא ככה.
• עכשיו תעמוד יפה.

אני יודע שאתם עושים את זה מאהבה.

אבל אם כל המשפחה תקבל הוראות במשך שעה, נקבל בעיקר תמונות של אנשים שמנסים מאוד להצליח בצילומים.

וזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים.

במקום זה:

• תשחקו איתם.
• תחבקו.
• תדגדגו.
• תצחקו.
• תדברו.
• תלכו יחד.

ואם הם בורחים?

אני כבר אסתדר.

ומה אם הילד לא משתף פעולה?

שום דבר.

באמת.

זה לא מבחן.

לפעמים צריך כמה דקות כדי להיפתח.

לפעמים צריך הפסקה.

לפעמים הילד פשוט החליט שהיום הוא יום של "לא".

אנחנו לא נלחם בזה.

נשנה משחק, נחליף מקום, ניתן קצת זמן או פשוט נמשיך לצלם את המשפחה כפי שהיא.

באופן קצת אירוני, דווקא כשהילדים מפסיקים לנסות "להצטלם", אנחנו מתחילים לקבל את התמונות הכי טובות.

דבר אחרון וחשוב

אל תנסו לייצר את היום המושלם.

• אל תדחו את הצילומים כי הילד בדיוק איבד שן.
• אל תילחצו אם השיער קצת מבולגן.
• אל תבטיחו לילדים פרס על כל חיוך.
• ואל תחשבו שאתם צריכים להיות משפחה מושלמת במשך שעה.

אני רוצה את המשפחה שלכם.

עם הצחוקים, החיבוקים, השטויות, המבטים והאופי של כל אחד מכם.

את הדברים האלה אי אפשר לביים.

וזה בדיוק מה שהופך אותם לזיכרונות ששווה לשמור.